השפעות נתפסות של החשיפה לתכנים טראומטיים בקרב קלדניות בית משפט- תומר פורן

המחקר הנוכחי בחן השפעות נתפסות של חשיפה לתכנים טראומטיים בקרב קלדניות (לשעבר) בבית משפט. מטרת המחקר הייתה לבחון את החשיפה לתכנים טראומטיים ולתאר באמצעות חוויית המשתתפות את השפעותיה האפשריות. הקשר בין משלח ידו של אדם להשפעות השונות על חייו נחקר ומתועד היטב בספרות המחקרית. במסגרת הקשר נבחנת השפעתם של משתנים שונים כגון עומס, סביבת עבודה וגורמי סיכון שונים על חייו המקצועיים והאישיים של העובד לרבות חייו הזוגיים והמשפחתיים. ממצאים מחקריים רבים מציגים את ההשפעה שיש למקום העבודה ולגורמי סיכון וחוסן על רמת התפקוד של העובד ועל השלכות בהיבטים פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים, חברתיים ופסיכולוגים. לצד התייחסות משמעותית להשלכות השליליות של החשיפה לטראומה בקרב מטפלים וקבוצות עובדים מגוונות, נכון למועד כתיבת שורות אלו, לא קיימת כלל התייחסות בנושא לקלדניות ביהמ"ש. הבחירה בנושא המחקר ואוכלוסיית הקלדניות הושפעה מחשיפתו האישית של החוקר לתוכן טראומטי כאיש מקצוע ורצונו לקדם מודעות ודרכי התמודדות יעילות עם השפעות החשיפה. לצד חשיבות המחקר הנוכחי בגיבוש ידע ראשוני למול החלל הניכר בספרות, ממצאיו החדשניים בנושא השלכות החשיפה והשפעת הדיאלקטיקה, מאפשרים גם ביטוי לקולן הנאלם של הקלדניות במערכת המשפט.                                                                                                 

במחקר השתתפו 10 קלדניות לשעבר שעבדו במשך תקופה של לפחות שלוש שנים בבתי משפט שונים  בישראל. טווח גילאי המשתתפות נע בין 27 ל-68 וממוצע ותק שנות ההעסקה שלהן עמד על 12 שנים. איתור משתתפות המחקר בוצע באמצעות מדגם "כדור שלג" ובאמצעות פנייה ברשת הפייסבוק. לצורך איסוף הנתונים נבנה מדריך ריאיון בעזרתו נערך ריאיון עומק חצי מובנה. המשתתפות חתמו על טופס הסכמה להשתתפות מדעת במחקר. למעט שתי קלדניות (לשעבר), כל שאר המשתתפות אישרו הקלטת הראיונות. ניתוח תוכן קטגוריאלי העלה חמש קטגוריות מרכזיות: 1) דרישות התפקיד; 2) תפיסת התפקיד; 3) תפיסת התפקיד מצד המערכת דרך עיניי הקלדניות; 4) השפעות החשיפה לתכנים הטראומטיים; 5) דרכי התמודדות עם השפעות החשיפה.         

פירוש המילה קלדנית בלטינית (Stenographer) מתייחס ל-"כתיבה צרה". באופן דומה, דרישות התפקיד הנתפסות הדגישו ביצוע טכני, פונקציונלי ומצומצם מצד הקלדנית שהתבטאו בהקלדה מהירה, אילמת וחסרת שיקול דעת. המשתתפות ביטאו תחושות של חוסר התחשבות מצד המערכת לצרכיהן הפיזיולוגיים והנפשיים במהלך ההקלדה, ותיארו את הציפייה מהן לשמירת הרצף בהליך עשיית הצדק לרבות במחיר של הקרבה אישית מצדן. לצד הידע הנחוץ והתכונות הנדרשות שציינו המשתתפות כגון ריכוז ויכולת עמידה בלחצים, הן תיארו תחושות של לחץ, שחיקה ותסכול בשל חוסר היכולת לעמוד בציפיות המערכת שתפסה את התפקיד כנעשה בידי מכונה או רובוט.  בהתאם, נראה כי תפיסת התפקיד האמביוולנטית שהציגו המשתתפות הושפעה באופן ניכר מהדרך בה הן פירשו את תפיסת התפקיד מצד המערכת והיחס שגילתה כלפיהן. יחס המערכת כלפי הקלדניות נתפס בעיניהן כשלילי, ציני ונעדר התייחסות אנושית והמשתתפות הדגישו את חוסר ההבנה הבסיסית של המערכת ונציגיה המשפטיים לתפקיד. חוסר מודעות והכרה מצד המערכת לצרכי הקלדניות השתקפו לדעתן גם בהיעדר הכשרה, פיקוח וסיוע כנגד השלכות החשיפה. המשתתפות שיתפו בשיבוש ובפגיעה שחוו לאורך הזמן ברגש, בקוגניציה ובגופן של המשתתפות. לצד ההכרה בשינוי הפנימי שחל לרעה והשפעת השלכות החשיפה גם על בני המשפחה, דרכי ההתמודדות שתיארו המשתתפות המחישו את הצורך הברור במענה למצוקה הפיזית והנפשית. שלושת דרכי ההתמודדות המרכזיות שהציגו המשתתפות היו שימוש במנגנוני הגנה, שיתוף ואימוץ תפקיד של שומרת סף. תוכן ביהמ"ש לענייני משפחה נחווה כטראומטי במיוחד ובעל השפעה ניכרת בקרב קלדניות אימהות, כמו גם צפייה בנאשמים ובקורבנות במהלך הדיונים.           

מתוך הקטגוריות זוהתה תמה מרכזית שהציגה את השפעת הדיאלקטיקה על השלכות החשיפה בקרב הקלדניות. ניכרים קונפליקטים חיצוניים בינה לבין המערכת וקונפליקטים פנימיים בינה לבין עצמה. אל מול התעלמות המערכת מצרכיהן, יחס שלילי ותפיסת התפקיד באופן מכני, הציגו המשתתפות פרקטיקות הנכחה שהדגישו צורך בנראות, הערכה וקבלת יחס אנושי. לצד רצון בשייכות והזדהות עם המערכת, הן תיארו תחושת מאבק, צורך לשרוד את התפקיד ורצון לעזוב. קונפליקט נוסף התייחס לצורך בקבלת סיוע בשל השלכות החשיפה למול היעדר מודעות וכלים מצד המערכת. בקרב המשתתפות, דיאלקט פנימי מקביל התייחס לעמדות אמביוולנטיות ביחס לתפיסת התפקיד והשלכות החשיפה. מחד, הן בטאו מודעות להשלכות החשיפה, צורך לקבל עזרה מגורם מקצועי והכרה בשיתוף כמנגנון התמודדות משמעותי ויעיל. מאידך, הן דיווחו על הדחקת והכחשת השפעות החשיפה יחד עם התנגדות סטריאוטיפית לטיפול.              

באופן דומה, השפעת הדיאלקטיקה על השלכות החשיפה מציגה תמונת מראה. נראה כי בטווח הקצר קיימת תרומה לשיח הפנימי וליכולת לנוע בגמישות מחשבתית בתוך מחלוקות וקונפליקטים עם המערכת. תרומה זו נתמכת מחקרית ומדגישה את הקבלה לצד יכולת בשינוי. עם זאת, הישארותן במצב קונפליקטואלי לאורך זמן מוסיפה לשחיקה הקיימת ומקשה עליהן לזהות ולהכיר בהשפעות החשיפה שמצטברות ומעמיקות את הפגיעה והשיבוש בחייהן. תיאור השפעות החשיפה על ילדיהן של קלדניות אימהות, תומך בהשפעה השלילית של הפוזיציה הלימינלית על השלכות החשיפה.                                                    

המחקר הנוכחי ממלא את החלל בספרות המקצועית ומספק בסיס ידע חדשני בנושא השפעות החשיפה לתוכן טראומטי בקרב קלדניות ביהמ"ש. ממצאיו מספקים עדות ראשונית להשלכות  חשיפה שנמצאו בקרב קבוצות עובדים רבות כגון שחיקה, עייפות החמלה וטראומטיזציה עקיפה. חידוש נוסף מציג את השפעתה הייחודית של הדיאלקטיקה שחוו הקלדניות לשעבר על השלכות החשיפה. מעבר לתרומה התיאורטית, המחקר הנוכחי מספק בסיס להתערבות יישומית שמתבססת על המלצות הספרות המחקרית. התערבות מדורגת שתאפשר הקניית ידע, מענה מקצועי ותשלב תמיכה מצד המערכת תוך חיזוק ממשקי העבודה, תוכל לאפשר בשאיפה לגשר על הפערים הקיימים ולצמצם את השפעות החשיפה. עם זאת, ללא יצירת מודעות בקרב המערכת והשופטים לחוויות וצרכי הקלדנית, יחד עם רצון המערכת בביצוע שינויים, יעילות ההתערבות המוצגת מוטלת בספק. לצד צורך עתידי במחקר שיבחן בעלי תפקידים שונים במערכת המשפט לרבות קלדניות פעילות ומדידה כמותית של משתנים כגון חשיפה לטראומה ועמדות דיאלקטיות, קיים צורך במחקרי המשך שיבחנו את השפעת הדיאלקטיקה, ההעברה הדורית ונוכחות גורמי חוסן בקרב עובדים הנחשפים מתוקף עבודתם לתוכן טראומטי בכלל ובקרב קלדניות ביהמ"ש בפרט. שימוש גובר בטכנולוגיות הקלטה לדיוני ביהמ"ש עשוי להעיד על החלפתה המסתמנת של הקלדנית בעתיד הלא רחוק במערכות ממוחשבות. במקביל לבחינת השלכות מגמת השינוי, ראוי שפרופסיות משפטיות אשר מבצעות שימוש ניכר בתוצרי העבודה של קלדניות ביהמ"ש לצרכים שונים, יפנו משאבים מחקריים ומקצועיים גם לעובדים שנמצאים מאחורי המכונה.

העבודה נעשתה בהדרכתה של פרופ' יעל אידיסיס מהמחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן.